פורסם ב-24 באוגוסט 2023
1: 15 pm
By
לינור קליינמן מבלה את פרישתה בהלוואת מומחיותה בדיני פשיטת רגל לחברי קהילת צפון מזרח אוהיו שאינם יכולים להרשות לעצמם שירותי ייעוץ משפטי מסורתי. דרך ה אגודת הסיוע המשפטי של קליבלנד, היא סייעה לנזקקים על ידי מעבר על התיקים שלהם, הערכת המסמכים שלהם וייעוץ להם בכל מה שהם עשויים להזדקק להם בזמן שהם מתכוננים להגיש בקשה לפשיטת רגל.
קליינמן התחברה לאגודת הסיוע המשפטי של קליבלנד לפני שש שנים, כאשר עמית פנה אליה וביקש ממנה להצטרף לתוכנית ACT 2 של החברה. התוכנית מיועדת לעורכי דין בדימוס שמחפשים מה לעשות עם הזמן שלהם.
"אני מעורב במה שנקרא תוכנית עורכי דין מתנדבים, ויש אפשרויות שונות של דברים שאתה יכול לעשות", הסביר קליינמן. "אחד הדברים שאני עושה הוא מרפאות ייעוץ קצרות".
מרפאות אלה מתקיימות כמה פעמים בכל חודש ופתוחות לקהילה, אמרה. אנשים הזקוקים לסיוע משפטי יכולים ללכת ולהיפגש עם עורכי דין מתחומי התמחות שונים.
בנוסף למרפאות הללו, קליינמן מבלה בכל יום רביעי בעבודה במשרד של האגודה לסיוע משפטי בקליבלנד.
"אני לוקחת את הראפיד במרכז העיר לסיוע משפטי, למשרדים שלהם, ואני עובדת כל היום בימי רביעי, ואני מספקת סיוע בכל דרך שהם צריכים, הקשורים לפשיטת רגל", אמרה. "לפעמים אדבר עם לקוחות, אבדוק את בקשות פשיטת הרגל שלהם, את דפי העבודה שלהם. אני אבדוק איזה תיעוד הם עשויים להזדקק כדי לסייע להם בהכנות להגשת פשיטת רגל".
קליינמן גם מבלה זמן בהתנדבות למען לשכת עורכי הדין של קליבלנד מטרופוליטן. היא מכהנת בוועדת התלונות, הבודקת תלונות נגד עורכי דין בגין התנהגות לא אתית, ובוועדת הקבלה ללשכת עורכי הדין, הפועלת עם סטודנטים למשפטים לקראת הבחינה ללשכת עורכי הדין.
"בית המשפט העליון דורש שלפני הישיבה לבחינת הלשכה, סטודנטים למשפטים חייבים להתראיין על ידי עורכי דין אחרים כדי לראות אם יש להם את האופי והכושר להיות עורך דין במדינת אוהיו", הסביר קליינמן. "אנחנו גם מראיינים עורכי דין ממדינות אחרות שנכנסות לאוהיו בהדדיות".
קליינמן סיפרה כי הוריה הנחילו לה את ערכי החזרה לקהילה.
"ההורים שלי היו ניצולי שואה, הם לא הגיעו לארצות הברית עד 1949, והם האמינו מאוד בצדקה ובצדקה, והם נתנו אותנו בהתנדבות כשהיינו צעירים יותר", אמרה. "התנדבתי בפארק המנורה הישן ובבית החולים וי"א כשהייתי בחטיבת הביניים ובתיכון. ההורים שלי היו פותחים את הדלת שלהם לארח אנשים לחגים ולשבת אם לא היה להם לאן ללכת”.
היא נזכרה שגדלה עם אנשים שהיו מוכרים להוריה, אך לא מוכרים לה ולאחיותיה, שהיו לעתים קרובות בביתה וחגגו עם משפחתה.
"זה היה חשוב", אמר קליינמן. "תמיד היית צריך להחזיר. אני מסתכל על זה שהיה לי מזל שיש לי חיים טובים, הצלחתי, וחשוב להחזיר לאנשים שלא יכולים להרשות לעצמם ולהיות בר מזל כמוני”.
מקור: Cleveland Jewish News - בטנות כסף: לינור קליינמן